הכותב: הדר אבני. יועץ ומדריך בנושא נוער מתמודד
כותרת: ילד חכם מידי
משנה: בשבועות
הקודמים עסקנו בהתפתחות המוח בגיל ההתבגרות ובתחושת דחייה העלולה להביא לפוסט-טראומה.
היום נדבר על הקשר בין נשירה מהדרך לבחורים שהם דווקא בעלי הכשרון.
בחור
בעל כישרון לימודי יוצא דופן זאת סכנה!
המסגרות
הלימודיות מותאמות לילדים רגילים. בימנו המודעות לבעיות בקשיי למידה הולכת וגוברת
אך מנגד, בקצה השני, יושב לו הילד המחונן. ילד מבריק, בעל זיכרון חזק ויכולת למידה
גבוה. ילד שמסוגל להבין בכמה רגעים את השאלה
ואת התשובה שאותה המלמד הולך לסחוב שיעור שלם ויכול להוציא מאה גם בלי להתכונן
למבחן.
נער עם
שכל מבריק רגיל לקבל כבוד גדול מהסביבה למרות שאינו עובד קשה בשביל זה. היום נראה
איך המצב הזה יכול להוות מלכודת מסוכנת, בשעה שכלפי חוץ נראה שהכל בסדר ואיך ההורים
שמתרגלים לשמוע מילים טובות על הבן במשך השנים, לא מתארים לעצמם שמדובר בפצצה
מתקתקת.
העניין
הוא, שכאשר ילד מקבל כבוד בלי להתאמץ, הוא מתרגל לחוסר עשייה. הוא אינו מתפתח כשאר
בני גילו להתמודד עם אתגרים ומשברים ונדרש פחות לעבודת המידות ולפיתוח מיומנויות
למידה והתבגרות.
מסתבר
שילד שקיבל מה' יתברך מוח מיוחד שמסוגל מעבר לנורמה, צריך לעבוד את השם עם המתנה
הזאת שהיא לפעמים אתגר. המציאות היום מראה שלמסגרות החינוך הרגילות אין כלים על מנת
לאתגר ולשעשע את הבחורים האלו, והם נותרים משועממים, "שורדים את השיעור"
ובשלב מסוים גם מוצאים אתגרים שכליים בהרגלים שליליים שאינם בכיוון שההורים
מעוניינים שהם ילכו בו .
ילד
שמתרגל לסדר יום לא מאתגר, על אף שבגיל צעיר יצליח
"לשרוד" את השעמום ברוב שעות
השיעורים והלמידה ואולי אפילו להנות מהקלות שבה הוא זוכה להישגיו ולכבוד שבה
בעיקבותם, בגיל 14.5 הוא בדרך כלל כבר יבקש לשנות כיוון לחלוטין ואולי אף יעיז
להתנתק מהיסודות החינוכיים שהוא גדל עליהם לגמרי!
אז מה
עושים? אולי ריטלין? 🤨 ואולי
אקמול? 🤒
רוצים
לדבר על זה? 0548433254 וכן במייל hadar@nafshenu.net
