הנער מחזיר רעה תחת טובה? כנראה שהוא מתחיל לסמוך עליך!

 

כיצד תגובות שליליות עשויות לסמן את תחילתה של צמיחה רגשית עמוקה

כאשר מחנך או הורה מתחילים לפתח קשר אישי עמוק עם נער שנמצא בשולי החברה, התגובה הראשונה של הנער לעיתים קרובות מפתיעה ואף מתסכלת. במקום לקבל את החום והאהבה שמציעים לו, הנער עלול להתנהג בצורה שלילית יותר, להתפרץ, להתרחק או להחריף את המרידות שלו. התנהגות זו אינה מקרית ואינה נובעת מרצון להזיק. זוהי למעשה תגובה טבעית שנובעת ממקום עמוק יותר, שמחנכים ואנשי חינוך חייבים להבין כחלק מהתהליך החינוכי שלהם.

בחינת הקשר: תהליך רגשי עמוק

כאשר הנער מרגיש שמישהו מתקרב אליו בצורה אמיתית ונוגע בנקודות רגישות ומעמיקות בחייו, הוא עשוי לחוש מאוים. מערכת ההגנה שהוא פיתח במשך השנים מתחילה לפעול בצורה חזקה יותר. כל עוד הנער חש שבינו לבין העולם יש חומה רגשית גבוהה, הוא חווה שליטה ובטיחות מסוימת. ברגע שמישהו מתחיל לפעול מולו בחמלה ובקבלה, החומות הללו נסדקות, וזהו הרגע שבו מופיע המבחן הראשון.

הנער עשוי לבדוק האם באמת אפשר לסמוך על המבוגר שמולו. האם המחנך יישאר יציב כאשר הוא יתנהג בצורה קיצונית יותר? האם באמת יש כאן אהבה ללא תנאים או שהכל יתמוטט ברגע שהקשר יעמוד למבחן? התשובות לשאלות הללו נקבעות לפי ההתנהלות של המחנכים, והנער עשוי לערוך את המבחן הזה מבלי שהוא אפילו מודע לכך שהוא עושה זאת.

זהו שלב מכריע שבו רבים מההורים מוצאים את עצמם נבוכים ומתוסכלים, ולעיתים אף נופלים ונשברים. לאחר שהשקיעו כל כך הרבה מאמץ, הם מרגישים שהתנהגות הנער רק מתדרדרת. חשוב להבין שדווקא בשלב הזה יש צורך קריטי בסבלנות, אמונה וניסיון מקצועי. כאן טמונה הסכנה הגדולה – רבים ההורים שנכנעים בשלב הזה, ולא מודעים לכך שהם עלולים להפסיד את כל מה שהם עבדו כל כך קשה עבורו.

קרקע יציבה לבריאות נפשית

נער שמרגיש אהוב ושייך, שמרגיש שיש מי שמבין אותו ומקבל אותו כפי שהוא, יזכה לקרקע יציבה שעליה יוכל לצמוח. הקרקע הזו היא תנאי הכרחי לבריאות נפשית. ברגע שנער חש שידו אינה נוגעת באדמה, שכל מה שהוא אומר או עושה מתקבל בספקנות או בדחייה, הוא מתקשה לפתח את היכולת הבסיסית להאמין בעצמו ולהתמיד ברצונותיו.

ילד שמרגיש שהוא נמצא לבד בעולם, שמישהו או משהו חוסם אותו מכל כיוון, לא יפתח שאיפות חיוביות, וגם אם ירצה משהו טוב, הוא ייטה להתייאש במהרה. כל מכשול קטן יהפוך להיות מכשול הרסני, ואין לו את החוסן הפנימי כדי להתמודד עם הדרך המורכבת להצלחה.

אמון בתהליך: לקח החקלאי

הפסוק "כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט) מלמד אותנו על הקשר המיוחד בין האדם לטבע, ובמיוחד על תהליך הצמיחה האישית. כמו שהחקלאי נדרש לאמונה כאשר הוא זורע את זרעיו באדמה, כך הורים ומחנכים נדרשים לאמונה בתהליך החינוכי של ילדיהם. החקלאי יודע שכל מה שהוא זורע היה יכול להיאכל, אבל במקום זה, הוא זורק את הזרעים לאדמה, מתוך אמונה שמהרקבון יעלה צמח חדש.

גם בחינוך, ההורים והמחנכים נדרשים לזרוע אמונה בלב הנער. התהליך הוא ארוך ולעיתים מכאיב, אבל בסופו של דבר, היכולת של הילד להרגיש שהוא אהוב, מובן ושייך - גם כשהוא מתמודד עם קשיים - מאפשרת לו לפתח חוסן נפשי שמקדם את צמיחתו.

חינוך מתוך אמונה: הבסיס לחוסן נפשי

האמונה היא הבסיס שמאפשר לנער לפתח כוחות נפשיים להתמודד עם החיים. מחנכים שמאמינים בילדים שלהם מעניקים להם מתנה שלא תסולא בפז - הכוח להאמין בעצמם. האמונה הזו מאפשרת לנער לראות את ההזדמנויות שמגיעות מתוך הקשיים ולהתמודד עם האתגרים בצורה בוגרת ומאוזנת.

כמו החקלאי, שמאמין שתוך כדי הריקבון של הזרע צומחת תבואה, כך על המחנכים לראות את התהליך החינוכי - להבין שייתכן שהמצב יתדרדר זמנית לפני שיגיע השינוי המיוחל. נער שעובר את המבחנים הרגשיים מול הסביבה הקרובה לו עשוי לא פעם להתנגד לתהליך, אולם אם המחנך נותר יציב באהבתו ובאמונתו בנער, תבוא ההצלחה. הצמיחה תגיע.

ההבנה העמוקה של יצירת קשר

תהליך החינוך לנערים בסיכון הוא אחד התהליכים המורכבים והעדינים ביותר שניתן להתמודד עימם. כאשר אנחנו פועלים מתוך קשר אישי ואהבה, אנו עשויים להיתקל בהתנגדויות חזקות. התגובות השליליות של הנער אינן סימן לכישלון, אלא להפך - הן סימן לכך שאנחנו נמצאים בדיוק במקום הנכון, נוגעים בנקודות העמוקות ביותר שהנער חשש לחשוף.

תפקידם של המחנכים וההורים הוא להישאר יציבים באהבתם מתוך אמונתם בנער , בקדושת הנשמה הטהורה שבו . ברגע שהנער יבין שיש מישהו שמאמין בו באמת, ללא תנאים, הוא יתחיל להאמין בעצמו, והצמיחה הפנימית תתחיל. אמונה זו, שמתחילה מההורים ומהמחנכים, היא שמובילה לבריאות נפשית וליכולת להתמודד עם העולם בצורה בוגרת, אחראית ומאוזנת.

כפי שהחקלאי זורע את זרעיו מתוך אמונה שהריקבון יוביל לפריחה, כך עלינו לזרוע את אמונתנו בילדים, מתוך ידיעה ברורה שהקרקע היציבה תוביל לצמיחתם ולעתיד בריא ומאוזן.

 

הרב הדר אבני מייסד ארגון 'נפשנו'- להיות הורים טובים יותר לנוער מתבגר, לתגובות ולהצטרפות לרשימת התפוצה של הרב הדר אבני hadar@nafshenu.net

                

                לתכנים נוספים ניתן להיכנס לhttp://www.nafshenu.net 

 

ריטלין נגד קורונה?

בשבועות הקודמים עסקנו בהתפתחות המוח בגיל ההתבגרות. למדנו על הקשר שבין התנהגות אימפולסיבית ואהבת סיכונים והרפתקאות לקושי בתכנון פעולות עתידיות. 

אחד הגורמים אשר עלולים להחריף תגובות קיצון אצל נוער מתמודד הינו מצב של פוסט-טראומה.

ישנם סיבות רבות העלולות להוביל בגיל הנערות למצב הזה והיום נעסוק בסיבה ידועה ולצערנו גם שכיחה ומסוכנת והיא דחייה.

אבא יקר!, אמא יקרה! ברגע שבנכם מבין שהוא אינו עונה על הציפיות שלכם ואינו מצליח לעמוד ברף המוצב לו הוא חווה תחושת דחייה. תחושה זו כשהיא עקבית, מתנהגת כמו סוג של כדור שלג, שתחילתו בירידה בערך העצמי, המשכו בראייה פסימית על החיים וסופו בפרשנות חוזרת ונשנית על חוויות חייו ככשלון, דבר שיחזיר אותו לנקודת ההתחלה - תחושת הדחייה.

 חשוב לדעת שדחייה, אותה הרגשה קשה ומסוכנת של נער החש כי הוא אינו רצוי, לא קשור, לא מצליח, בין אם היא מתקבלת  מהמשפחה, מהחברים או ממוסדות החינוך מובילה לטראומה!

העובדות מצביעות על כך שהתפקוד במוחו של אדם שסובל מטראומה עובד פחות. ניתן לראות זאת במוחש בתמונה שלפנינו שמציגה צילומי MRI המשקפים את עוצמת תפקוד המוח באדם בריא, מול אדם הנמצא בפוסט-טראומה (ככל שהצבע יותר חם הוא מעיד על תפקוד מוחי גבוה יותר).

אז מה עושים? אולי ריטלין? 🤨 ואולי אקמול? 🤒

כיצד ניתן למנוע פוסט טראומה, מה הן שלושת הסיבות הנפוצות לפוסט-טראומה בקרב בני נוער, ומה הם הכלים איתם ניתן לעבוד על מנת להוציא בן משפחה ממצב שכזה חשוב לזכור שאפשר לצאת מזה! מדובר במצב הפיך שניתן להיחלץ ממנו בלי לבזבז זמן ולחפש אשמים.

רוצה לדבר על זה? ניתן להתקשר ללא עלות בין 20:30 ל21:00 במהלך השבוע. 0548433254

וכן במייל hadar@nafshenu.net

 

 

 

 

 

בס"ד

כותרת: יש גם קליפות טובות

משנה: בשבוע שעבר עסקנו ביוסף חיים שלא רצה לצאת מהמקלחת ובהסבר הפיזי לכך. למדנו שהחלק האחרון בהתפתחות המוח היא קליפת המוח הקדמית וזה קורה לקראת העשור השני, גיל עשרים. השבוע נעמיק קצת יותר בהסבר הפיזי לשאלה: "למה הם עושים את זה?"

למעשה קיימים מספר סימפטומים שכיחים וטבעיים של גיל ההתבגרות כגון; קושי בהתעוררות וצריכת שעות שינה רבות יותר,  דחיית משימות לרגע האחרון,  קושי בתכנון מעשים מושכל, משיכה לסכנות וחיפוש חוויות חדשות ומרגשות, גלישה לשיחות ארוכות עם בני גילם בעוד שיחות עם מבוגרים זוכות להתחמקות וקושי תפקודי מוגבר במצבי לחץ

בעוד שמבוגרים יציבים יותר ובעלי חוסן נפשי חזק יותר, בני הנעורים מתקשים להתמודד במצבי לחץ ומגיעים בקלות יותר לקושי בתפקוד השוטף במצבים מסוג זה כגון; מעבר למסגרת חינוכית חדשה, לחץ חברתי, דרישות לימודיות גבוהות, מעבר דירה, מותו של אדם אהוב.

אחת הסיבות לבעיות בבריאות הנפשית בגיל ההתבגרות נעוצה בעובדה שהמוח המתפתח פגיע יותר לגורמי לחץ מאשר מוחו של מבוגר.

אחד הדברים הבולטים שקורה בגיל ההתבגרות, זה הקושי המוחי להתמודד עם מצבי הלחץ, זאת מכיוון שאותו חלק בקליפת המוח הקדמי אשר אחראי על קבלת החלטות ופתרון בעיות, עדיין לא סיים את התפתחותו בשלב זה של גיל ההתבגרות. בני הנוער משתמשים בינתיים ב"אמיגדלה", אותו אזור במוח שקשור לרגשות, דחפים, אגרסיות והתנהגות אינסטינקטיבית.

ומה קורה אם בגיל ההתבגרות מעורבת חוויה שהיא קצת מעבר ללחץ לימודים מוגבר, או מעבר דירה? בשבוע הבא ניגע בלב ובמוח של ההסבר הפיזי למציאות של נוער מתמודד, ננסה להבין את הסיבות להתנהגותם ואיך ניתן להיות הורים טובים ומועילים יותר.

[ לקבלת המאמר השלם על התפתחות המוח אצל בני נוער ודרכי התמודדות באורח חיים   תורני ,למזעור סכנות ויכולת תפקוד טובה יותר ניתן לשלוח מייל לכתובת hadar@nafshenu.net ]

 

 

 

 

 

ההבדל בין טיפול שורש למחולל צפרדעים

אחרי שבשבוע שעבר עסקנו בהבדל בין חינוך לכתחילה לבין חינוך בדיעבד כעת נקדים ונזהה את השורש.

ממש כפי שברפואה קונבנציונלית או אלטרנטיבית, ניתן לזהות את שורש הבעיה על פי הסתכלות וזיהוי של הסימפטומים המופיעים כלפי חוץ, כך גם בסוגיית הנוער המתמודד, שמתחיל על פי רוב בגילאי 12-14, ניתן על פי התנהגות על פני השטח, לזהות מה מסתתר בשורשם של דברים. זה יכול לבוא לידי ביטוי החל בכל מיני תירוצים שמונעים ממנו לקום לתפילה, או ללכת לישיבה, דרך שינוי בסגנון הלבוש ועד לחיבור עם חברים חדשים שפחות מתאימים לסגנון שלנו, כפי ש"אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג".

הדבר הראשון, כאשר מתגלות לנו תופעות לא נעימות מהסוג הזה, הוא להבין שאל לנו לחפש אשמים ולזכור שהתופעה הכואבת הזו לא פוסחת על שום מגזר ויכולה להתרחש בבתים פתוחים מידיי כמו בבתים סגורים מידיי, אצל הליטאים כמו אצל הספרדים, בחסידיות או אצל בעלי תשובה.

הדבר השני, הוא לדעת שברוב המקרים, כאשר לא מערבים איש מקצוע ומנסים לטפל בבעיות לבד, מתחילים בדרך כלל לטפל בסימפטומים מבלי לזהות את שורש הבעיה ולא אחת יוצא שעל כל צפרדע שמנסים לחסל, צצות לפחות שתיים חדשות.

כדאי להפנים כי כאשר נוגעים בשורש הבעיה ומתחילים את ההתמודדות משם, ניתן לדלג על התאונות החזיתיות ולהתחיל להיכנס לתהליך של תיקון, ולכן כדאי להשקיע את האנרגיות, הכוונות הטובות והתפילות במקומות הנכונים.

לפני שננקוט פעולה, עלינו להתייעץ ולפעול בשיקול דעת על מנת לעשות מהלכים מדויקים ועדינים שיובילו ממש בקרוב בע"ה לתהליך של תיקון.

בשבועות הקרובים בלי נדר נעסוק בפרקי מודעות פיזיים נפשיים ורוחניים ומשם נעבור ונכיר כלים חיוביים בבחינת "עשה טוב".

להורים המתמודדים שבינינו, קיים סט כלים, שנוסה כבר על ידי אלפי הורים שהצליחו להחזיר את בנם ובתם לחיק השמחה והשלווה, לחיק משפחתם ולחיק היהדות.  בימים אלה מתגבשת קבוצה בצפת ללימוד ורכישת סט הכלים האלטרנטיבי בחינוך תורני בשם רבים מגדולי ישראל לפרטים 054-8433254