בשבועות הקודמים עסקנו בהתפתחות המוח בגיל ההתבגרות. למדנו על הקשר שבין התנהגות אימפולסיבית ואהבת סיכונים והרפתקאות לקושי בתכנון פעולות עתידיות.
אחד
הגורמים אשר עלולים להחריף תגובות קיצון אצל נוער מתמודד הינו מצב של פוסט-טראומה.
ישנם סיבות רבות העלולות להוביל
בגיל הנערות למצב הזה והיום נעסוק בסיבה ידועה ולצערנו גם שכיחה ומסוכנת והיא דחייה.
אבא יקר!, אמא יקרה! ברגע שבנכם מבין שהוא אינו עונה על הציפיות
שלכם ואינו מצליח לעמוד ברף המוצב לו הוא חווה תחושת דחייה. תחושה זו כשהיא עקבית,
מתנהגת כמו סוג של כדור שלג, שתחילתו בירידה בערך העצמי, המשכו בראייה פסימית על
החיים וסופו בפרשנות חוזרת ונשנית על חוויות חייו ככשלון, דבר שיחזיר אותו לנקודת
ההתחלה - תחושת הדחייה.
חשוב לדעת שדחייה,
אותה הרגשה קשה ומסוכנת של נער החש כי הוא אינו רצוי, לא קשור, לא מצליח, בין אם
היא מתקבלת מהמשפחה, מהחברים או ממוסדות
החינוך מובילה לטראומה!
העובדות
מצביעות על כך שהתפקוד במוחו של אדם שסובל מטראומה עובד פחות. ניתן לראות זאת
במוחש בתמונה שלפנינו שמציגה צילומי MRI המשקפים את עוצמת תפקוד המוח באדם בריא, מול
אדם הנמצא בפוסט-טראומה (ככל שהצבע יותר חם
הוא מעיד על תפקוד מוחי גבוה יותר).
אז מה
עושים? אולי ריטלין? 🤨 ואולי
אקמול? 🤒
כיצד
ניתן למנוע פוסט טראומה, מה הן שלושת הסיבות הנפוצות לפוסט-טראומה בקרב בני נוער,
ומה הם הכלים איתם ניתן לעבוד על מנת להוציא בן משפחה ממצב שכזה חשוב לזכור שאפשר
לצאת מזה! מדובר במצב הפיך שניתן להיחלץ ממנו בלי לבזבז זמן ולחפש אשמים.
רוצה
לדבר על זה? ניתן להתקשר ללא עלות בין 20:30 ל21:00 במהלך השבוע. 0548433254
וכן
במייל hadar@nafshenu.net
