לקראת ראש חודש ניסן: ניקיון הבית – וחינוך הנוער

ימי ניסן המגיעים אלינו לטובה מסמלים התחדשות, סדר וניקיון, לא רק של הבית אלא בעיקר של הלב והנפש. ככל שמתקרב חג הפסח, מורגשת ההיערכות המיוחדת בכל בית בישראל – וכולנו עסוקים יותר ויותר בסדר, ניקיון, ובהכנות לליל הסדר.

דווקא בימים אלה חשוב לזכור, שהאחריות העיקרית לארגון הבית לקראת החג מוטלת בראש ובראשונה עלינו, ההורים. ילדינו, ובפרט בני הנוער, אינם "פועלים שכירים" לניקיונות הבית, אלא שותפים יקרים לנו בבניית האווירה המיוחדת של חג החירות. אנו כמחנכים בבית נדרשים ליזום תהליך מתוכנן של שיתוף והשתתפות, מתוך מחשבה תחילה, רגישות והכרת הנפש של כל ילד וילדה.

יש ערך חינוכי גדול בשיתוף בני הבית בעבודות לקראת חג הפסח. אך חובה עלינו לשים לב – לא לעשות זאת באופן אקראי או מתוך תחושת לחץ ודחיפות, אלא ליזום זמן מיוחד של מפגש הורים במקום רגוע, ובו לתכנן בקפידה כיצד ניתן לחבר כל אחד ואחת מבני הבית לעשייה ולחוויה של ההכנות. דווקא מתוך פגישה שקטה ורגועה כזו, ניתן להכיר בתכונות הייחודיות של ילדינו, ולהתאים לכל אחד ואחת משימה או פעילות שתהיה לו משמעותית, מהנה ומחברת לקדושת החג, לשמחת המצווה ולשותפות המשפחתית.

חשוב מאוד להבחין בין "שיח חינוכי" לבין "בקשת עזרה אישית". שיח חינוכי הוא כזה המתאים לכלים ולמידות של ילדינו, ונועד לחבר אותם מתוך מודעות רוחנית וחינוכית למשמעות של ההכנות. לעומת זאת, במקרים בהם אנו זקוקים לעזרה מעשית נוספת, מעבר לשותפות הרוחנית והחינוכית, נכון וראוי שנפנה אל ילדינו באופן אישי, בגובה העיניים, בשיח מכבד וישיר. בדיוק כפי שהיינו פונים לשותף בוגר המתגורר עמנו בדירה משותפת.

כשנפעל כך, בע"ה, נגלה שחווית ההכנות לפסח הופכת להזדמנות יקרה מפז לחיזוק הקשר המשפחתי, להעצמת החינוך בבית וליצירת זיכרונות חיוביים ומשמעותיים שיישארו בלב ילדינו לעוד שנים רבות.

חודש טוב ומבורך, וחג פסח כשר ושמח לכולנו!

 

בס"ד

כותרת: יש גם קליפות טובות

משנה: בשבוע שעבר עסקנו ביוסף חיים שלא רצה לצאת מהמקלחת ובהסבר הפיזי לכך. למדנו שהחלק האחרון בהתפתחות המוח היא קליפת המוח הקדמית וזה קורה לקראת העשור השני, גיל עשרים. השבוע נעמיק קצת יותר בהסבר הפיזי לשאלה: "למה הם עושים את זה?"

למעשה קיימים מספר סימפטומים שכיחים וטבעיים של גיל ההתבגרות כגון; קושי בהתעוררות וצריכת שעות שינה רבות יותר,  דחיית משימות לרגע האחרון,  קושי בתכנון מעשים מושכל, משיכה לסכנות וחיפוש חוויות חדשות ומרגשות, גלישה לשיחות ארוכות עם בני גילם בעוד שיחות עם מבוגרים זוכות להתחמקות וקושי תפקודי מוגבר במצבי לחץ

בעוד שמבוגרים יציבים יותר ובעלי חוסן נפשי חזק יותר, בני הנעורים מתקשים להתמודד במצבי לחץ ומגיעים בקלות יותר לקושי בתפקוד השוטף במצבים מסוג זה כגון; מעבר למסגרת חינוכית חדשה, לחץ חברתי, דרישות לימודיות גבוהות, מעבר דירה, מותו של אדם אהוב.

אחת הסיבות לבעיות בבריאות הנפשית בגיל ההתבגרות נעוצה בעובדה שהמוח המתפתח פגיע יותר לגורמי לחץ מאשר מוחו של מבוגר.

אחד הדברים הבולטים שקורה בגיל ההתבגרות, זה הקושי המוחי להתמודד עם מצבי הלחץ, זאת מכיוון שאותו חלק בקליפת המוח הקדמי אשר אחראי על קבלת החלטות ופתרון בעיות, עדיין לא סיים את התפתחותו בשלב זה של גיל ההתבגרות. בני הנוער משתמשים בינתיים ב"אמיגדלה", אותו אזור במוח שקשור לרגשות, דחפים, אגרסיות והתנהגות אינסטינקטיבית.

ומה קורה אם בגיל ההתבגרות מעורבת חוויה שהיא קצת מעבר ללחץ לימודים מוגבר, או מעבר דירה? בשבוע הבא ניגע בלב ובמוח של ההסבר הפיזי למציאות של נוער מתמודד, ננסה להבין את הסיבות להתנהגותם ואיך ניתן להיות הורים טובים ומועילים יותר.

[ לקבלת המאמר השלם על התפתחות המוח אצל בני נוער ודרכי התמודדות באורח חיים   תורני ,למזעור סכנות ויכולת תפקוד טובה יותר ניתן לשלוח מייל לכתובת hadar@nafshenu.net ]

 

 

 

 

 

ההבדל בין טיפול שורש למחולל צפרדעים

אחרי שבשבוע שעבר עסקנו בהבדל בין חינוך לכתחילה לבין חינוך בדיעבד כעת נקדים ונזהה את השורש.

ממש כפי שברפואה קונבנציונלית או אלטרנטיבית, ניתן לזהות את שורש הבעיה על פי הסתכלות וזיהוי של הסימפטומים המופיעים כלפי חוץ, כך גם בסוגיית הנוער המתמודד, שמתחיל על פי רוב בגילאי 12-14, ניתן על פי התנהגות על פני השטח, לזהות מה מסתתר בשורשם של דברים. זה יכול לבוא לידי ביטוי החל בכל מיני תירוצים שמונעים ממנו לקום לתפילה, או ללכת לישיבה, דרך שינוי בסגנון הלבוש ועד לחיבור עם חברים חדשים שפחות מתאימים לסגנון שלנו, כפי ש"אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג".

הדבר הראשון, כאשר מתגלות לנו תופעות לא נעימות מהסוג הזה, הוא להבין שאל לנו לחפש אשמים ולזכור שהתופעה הכואבת הזו לא פוסחת על שום מגזר ויכולה להתרחש בבתים פתוחים מידיי כמו בבתים סגורים מידיי, אצל הליטאים כמו אצל הספרדים, בחסידיות או אצל בעלי תשובה.

הדבר השני, הוא לדעת שברוב המקרים, כאשר לא מערבים איש מקצוע ומנסים לטפל בבעיות לבד, מתחילים בדרך כלל לטפל בסימפטומים מבלי לזהות את שורש הבעיה ולא אחת יוצא שעל כל צפרדע שמנסים לחסל, צצות לפחות שתיים חדשות.

כדאי להפנים כי כאשר נוגעים בשורש הבעיה ומתחילים את ההתמודדות משם, ניתן לדלג על התאונות החזיתיות ולהתחיל להיכנס לתהליך של תיקון, ולכן כדאי להשקיע את האנרגיות, הכוונות הטובות והתפילות במקומות הנכונים.

לפני שננקוט פעולה, עלינו להתייעץ ולפעול בשיקול דעת על מנת לעשות מהלכים מדויקים ועדינים שיובילו ממש בקרוב בע"ה לתהליך של תיקון.

בשבועות הקרובים בלי נדר נעסוק בפרקי מודעות פיזיים נפשיים ורוחניים ומשם נעבור ונכיר כלים חיוביים בבחינת "עשה טוב".

להורים המתמודדים שבינינו, קיים סט כלים, שנוסה כבר על ידי אלפי הורים שהצליחו להחזיר את בנם ובתם לחיק השמחה והשלווה, לחיק משפחתם ולחיק היהדות.  בימים אלה מתגבשת קבוצה בצפת ללימוד ורכישת סט הכלים האלטרנטיבי בחינוך תורני בשם רבים מגדולי ישראל לפרטים 054-8433254